אנהאלטר באנהוף. רציף 1

[Our group]

אודות הקבוצה
הפרויקט ההיסטורי „אנהאלטר באנהוף. רציף 1. המקום בו אנו חיים“ הנו תוצר של קבוצת עבודה באגודת דיירי Möckernkiez בברלין. מטרת הפרויקט היא להנציח את האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בתחנת הרכבת אנהאלטר באנהוף בברלין, ואת שילוחי היהודים שיצאו מרציף מס‘ 1 אל גטו טרזיינשטט בתקופת השילטון הנאצי בפרט.

[The project]

אודות הפרוייקט
שמנו לעצמינו למטרה להקים יד-זיכרון בשכונת המגורים שלנו Möckernkiez, לזכר אותם יהודים שנשלחו אל מותם מתחנת אנהאלטר באנהוף, הממוקמת בסמיכות אלינו. אנו רוצים לעודד את המבקרים להרהר באירועים שהתרחשו במקום, כמו גם לתת מידע אודות ההקשר ההיסטורי ולהזמין אותם להשתתף באופן פעיל. בפרויקט שלנו אנו מבקשים לקחת חלק באחריותה ההיסטורית של ברלין לפשעים נגד היהודים, וכן ליצור זיכרון תרבותי של המקום בו אנו חיים.

אנדרטה בשכונת Möckernkiez
במדרגות הגישה לשכונת מגורינו מוצב מסוט – התקן המשמש להחלפה בין שני נתיבי רכבות סמוכים וקובע את יעד המסלול. כשריד היסטורי, מסמל המסוט מכאניזם של חיים או מוות, שכן במצבו הרגיל כיוון המסוט את הרכבות היוצאות מתחנת אנהאלטר באנהוף אל תחנות מרכזיות אחרות במזרח אירופה. אולם, כאשר הוסט ההתקן לעבר המסילה השניה, כוונו רכבות עמוסות יהודים קשישים מברלין אל מסלול שיעדו שיעבוד ומוות בגטו טרזיינשטט. במיצב אנו מבקשים להצביע על המצאותם של שרידים מתקופת השלטון הנאצי גם בסביבת המגורים שלנו ולהנכיח אותם במרחב הציבורי.

אנדרטה בפארק Gleisdreieck
אנדרטה נוספת מוצבת על פסי רכבת בפארק הסמוך לשכונה ונקראת „קרון חתום“. במיצב זה אנו מבקשים לחבר באתר את שלבי הגירוש הכפוי של יהודי ברלין: החל מעזיבת הרכבת את נקודת המוצא – תחנת אנהלטר באנהוף, דרך תנועת הרכבת לאורך המסילות שעומדות במקומן גם היום, ועד הגעת הקרונות ליעדם – גטו טרזין.

[The historical context]

ההקשר ההיסטורי

בשנת 1933 החל המשטר הנאציונל-סוציאליסטי לרדוף את יהודי גרמניה – בתחילה לדחוק אותם לשוליים, בהמשך לשלול את זכויותיהם, ולבסוף לגרש את האוכלוסייה היהודית כולה משטחי המדינה. אלו שלא עזבו את גרמניה בזמן, בין אם מרצון או חוסר יכולת, גורשו בהדרגה לגטאות, מחנות ריכוז והשמדה. כדי לקדם את תוכניתם להפוך את גרמניה ל“נקייה מיהודים“ התייחסה ההנהגה הנאצית לגירוש האוכלוסייה היהודית החל מסתיו 1941 כ“יישוב מחדש“ בשטחי הרייך המזרחיים, קרי פולין וצ’כיה.
מיוני 1942 עד מרץ 1945 צורפו ל-116 רכבות סדירות שיצאו מתחנת אנהאלטר באנהוף 116 קרונות „מחלקה שלישית“ עבור אותם יהודים שגורשו מברלין. בעוד שאר נוסעי הרכבת במחלקה בראשונה והשנייה נסעו לעבודה או לחופשה, עבור כמעט 10,000 תושבי ברלין יהודים, הסתיים המסע בגטו טרזיינשטט.
רבים מיהודי גרמניה הוותיקים חתמו על חוזים למכירת ביתם ומסירת נכסיהם לרשויות גרמניה הנאצית. בעושם כך, הם קיוו כי יוכלו להבטיח את מקומם ב“מעון ובית אבות לקשישים“ ובכך להימנע מהשילוחים למחנות במזרח הרייך ה-3. רק בהגיעם לגטו טרזיינשטט הבינו שרומו בידי הנאצים.
בסך הכל גורשו לטרזיינשטט למעלה מ-140,000 גברים, נשים וילדים. יותר מ-33,000 אסירים מתו שם, בעיקר בשל תנאי המחיה הבלתי נסבלים. כ-88,000 אסירים נשלחו מהגטו למחנות השמדה.

gefördert durch den Berliner Senat